- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק פר"ק 57666-11-11
|
פר"ק בית המשפט המחוזי חיפה |
57666-11-11
25.3.2012 |
|
בפני : דר' עדי זרנקין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: כפר הנופש אכזיב בע"מ עו"ד ירון טיקוצקי |
: כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה ואח' |
| פסק-דין | |
דרך ארוכה, ולא קלה כלל, עברו הנאמנים מעת שניתן ביום 20/12/09 צו הקפאת ההליכים כנגד החברה ועד שגיבשו הסדר נושים, אותו מתבקש אני לאשר.
ערב מתן צו הקפאת ההליכים עמדה החברה, אשר הפעילה את כפר הנופש באכזיב, כמו גם החברה השלובה שניהלה את אולם האירועים במקום, על סף קריסה. הבנקים לא כיבדו עוד את המחאותיה, הספקים סרבו להמשיך ולספק לה שירותים, והיא הייתה צפויה לתביעות של נושים להשבת כספים ששילמו לה בגין הזמנת נופש אצלה.
הואיל ולא היו לחברה נכסים ממשיים שניתן היה להישען עליהם, לשם פירעון החובות, התוכנית שעמדה בבסיס הקפאת ההליכים הייתה לנסות ולשמר את החברה כ"עסק חי", לנצל את הפוטנציאל הגלום בה בעונת התיירות, ולנסות להגיע לידי הסכם עם משקיע פוטנציאלי, אשר יזרים כספים לחברה.
במסגרת מאמציהם אלו, הצליחו הנאמנים להגיע להסדר עם בעלי המקרקעין אשר בתחומם מצוי כפר הנופש, אשר נתתי לו את אישורי, ואשר אפשר את המשך הפעלת כפר הנופש לתקופה של שנה, עם אפשרות הארכת ההסכם לתקופה נוספת, וזאת תוך הפחתה ניכרת של התשלומים הקבועים, שהחברה הייתה משלמת בגין שכירות ובגין ארנונה.
הסכמה זו שהגיעו הנאמנים, עם בעלי המקרקעין, ואשר מאפשרת, כאמור, לחברה להמשיך בפעילותה, עמדה ביסוד הצעה להסדר נושים אשר הוצעה ע"י הנאמנים, אשר על פיה הסכומים שהצטברו לאחר תקופת ההפעלה, יחולקו בין הנושים, כך ש - 90% מהסכום שהצטבר יחולק, פרי פאסו, בין הנושים בדין קדימה והנושים בעלי ערבות אישית, ואילו 10% מן הסכום שהצטבר כאמור, יחולק, פרי פאסו, לנושים הבלתי מובטחים.
על פי ההסדר שהוצע, הלוואות שנתנו בעלי מניות וקרוביהם לחברה, לא יוחזרו, ואלו אחרונים יוותרו עליהם.
ההסדר, לאחר שקיבל את הסכמת בעלי המקרקעין - המועצה האזורית מטה אשר ומושב לימן, הובא בפני אסיפות הנושים, של קבוצות הנשייה השונות וזכה לרוב הדרוש על פי הדין.
במקביל להגשת בקשה לאישור הסדר נושים, הגישה החברה אף בקשה למתן צו פרוק, וזאת מן הטעם כי החברה הינה, למעשה, חדלת פירעון, כאשר אין חולק כי מסגרת הזמן שבו תוכל החברה להמשיך לפעול, ולהפעיל במקום כפר נופש, הינה קצובה, ואפשר אף שאינה ארוכה במיוחד, שכן על פי ההסכם עם בעלי המקרקעין היא תבוא לידי גמר בשעה שהליכי התכנון אשר בעלי המקרקעין נוקטים במקום, יבשילו.
החברה ביקשה עוד, באמצעות הנאמנים כי לאחר מתן צו הפירוק, אשר יאפשר לעובדים לפנות למל"ל ולקבל ממנו על פי הדין את המגיע להם, יינתן צו לעיכוב הפרוק, עד להשלמת ביצועו של הסדר הנושים.
השאלה שהתעוררה הייתה האם, במצב דברים זה יש טעם לאשר את הסדר הנושים, או שמא יש להפנות החברה למסלול הפירוק, למנות לה מפרק אשר יחסל את עסקיה.
בעניין זה שמעתי את טיעוני הצדדים, בשתי הישיבות שנתקיימו, הן ב 29/2/12 והן בישיבה ביום 21/3/12, אשר זומנה על מנת לאפשר לכל בעלי הדבר, ובכלל זה אף לנציג המל"ל, ליתן את עמדתם, הן בשאלת ההסדר והן לעניין בקשת הפרוק.
ב"כ הכונס הרשמי התנגדה לאישור ההסדר ובין היתר טענה שאין המדובר בענייננו בתוכנית הבראה, שהרי ברור כי בסופו של יום, החברה לא תשתקם אלא תגיע לידי חיסול, וכי אין הצדקה לכך כי הנשייה לא תהא על פי סדרי הנשייה הרגילים בפרוק, אלא על פי עקרונות ההסדר.
ב"כ מע"מ התנגדה אף היא לאישור ההסדר וטענה אף היא כי ההסדר הוא למעשה העדפת נושים, ואף המקור להסדר הינו מקור בלתי ברור התלוי בתקופת ההפעלה, אשר משכה אינו ידוע בעת הזאת.
ב"כ המל"ל טענה אף היא כי אין לאשר את ההסדר באשר משמעותו הינה שינוי הוראות דין הקדימה, וכי ההסדר פוגע בזכות התחלוף של המל"ל.
הנאמנים שבו ושטחו את טענתם כי יש לאשר את ההסדר, אשר קיבל את אישור הנושים השונים, והטעימו כי אישור ההסדר עדיף, לאין שיעור, על דחייתו, באשר הוא יאפשר את הפעלת כפר הנופש תקופה נוספת, לפחות עד סוף שנת 2012, ואפשר אף מעבר לכך, לרווחתם של תושבי הצפון, נותני שירותים שונים, ועובדים.
באשר לטענת המל"ל, טוענים הנאמנים כי ברי שהמדובר בחברה חדלת פירעון, ומשאלה הם פני הדברים, מה לו למל"ל כי ילין על כך שכתוצאה מצו הפרוק יישא הוא בתשלומים המגיעים לעובדים, על פי החוק.
נתתי ליבי לטענות הצדדים כולם, ובסופו של דבר הגעתי לכלל דעה כי יש לאשר את הסדר הנושים, וכן כי ניתן ליתן צו פרוק לחברה.
אף כי אין המדובר כאן בהסדר נושים מקובל, אשר יש בו אופק של הבראתו של התאגיד, שהרי ברור לכל כי גורל החברה נחרץ, עדיין, לדעתי, טומן הסדר הנושים בחובו יתרון לנושים מקבוצות הנשייה השונות וראוי, על כן, לאשרו.
אומנם הסדר הנושים מיטיב מעט עם הנושים הרגילים, על חשבון הנושים בדין קדימה, אך זאת טיבה של הקפאת הליכים והסדר נושים, שלעיתים סוטה היא מדיני הנשייה הרגילים, וזאת מתוך ראייה רחבה של הסדר אפשרי, שאף אם איננו מושלם, לעיתים עדיף הוא על תוצאותיו של פרוק מיידי. זהו, כך נראה לי, מצב העניינים במקרה בו אנו עוסקים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
